על הקשר בין הפנסיות שלנו לצבירת נכסים

האם נאלץ לרדת ברמת החיים שלנו כשנגיע לפנסיה?

בימים אלה, נושא הפנסיות עולה חדשות לבקרים בעיתונות. ההבנה שרובינו לא ערוכים מספיק לפנסיות ושהפנסיה שלנו תהיה נמוכה בעשרות אחוזים מרמת השכר הנוכחית שלנו, מתחילה לשקוע. השאלה היא מה עושים עם זה, האם נותנים לזה לעבור ליד האוזן ובלב מרגיעים את עצמינו ואומרים שבסוף הכול יסתדר? האם נכנסים לפאניקה ורוכשים הרחבות פרטיות לפנסיות הקיימות?

פעם אנשים יצאו לעבודה בגיל מוקדם יחסית וצברו שנים רבות של הפרשות לפנסיה. הם עבדו הרבה מאוד שנים, בדרך כלל במקום עבודה אחד, או שניים ושמרו על רצף ביטוחי. בגיל 65 יצאו לפנסיה, חיו כ 10-15 שנים לאחר הפרישה והפנסיה שהייתה מובטחת ועמדה על קצבה חודשית בגובה 70% מהשכר האחרון, בנוסף לביטוח הלאומי, הספיקה. בבסיס החישובים של תכניות הפנסיה במדינת ישראל עמדה ועדיין עומדת, ההנחה שתוחלת חיים ממוצעת היא 78 שנים.

כיום, הילדים שלנו שעוזבים את הבית בסביבות גילאי 27-30, מתחילים, במקרה הטוב, לעבוד בעבודה מקצועית בגיל 30. הם בדרך כלל מחליפים עבודות כל מספר שנים, אינם מקפידים לשמר רצף ביטוחי וגרוע מזאת, לעיתים אף מושכים את כספי הפנסיה, שנצברו עבורם כפיצויים. בנוסף, בסביבות גיל 50 נפלטים עובדים רבים מענפים שונים ממעגל העבודה. למשל עובדי היי טק ,שמוצאים עצמם יום אחד ללא עבודה ונאלצים להסתפק במשכורות נמוכות יותר מאלה שהורגלו אליהן. בנוסף, תוחלת החיים גדלה כך, שאנו נמצאים היום יותר שנים בפנסיה.

 

עליה בהוצאות בפנסיה

כשיוצאים לפנסיה ההוצאה החודשית עולה בכ-20% הן משום שאנו רוצים סוף סוף ,ליהנות מהחיים ולבלות קצת יותר, והן משום שאנו רוצים לעזור לילדים. ברוב המקרים גם ההוצאות הרפואיות עולות וכן הוצאות התפעול של הבית, שכן אנו מבלים הרבה יותר שעות בבית. כיום אפשר לחסוך לפנסיה רק בקרנות שאינן מבטיחות לחוסכים דבר, מה שאומר שהיום, מאום  כבר לא בטוח.

אז מה עושים? האם רוכשים פנסיה פרטית? בשנים האחרונות היו מספר רב של רפורמות של משרד האוצר ששינו את תחום הפנסיות מקצה לקצה. מה מבטיח לנו שלא יהיו רפורמות נוספות בעתיד שימשיכו לצמצם את הפנסיות שלנו?

 

איך משלימים את הרובד החסר לפנסיה?

צבירת נכסים מניבים, מסתמנת בעיניי כפיתרון לבעיה הפנסיונית. המטרה היא לצבור נכסים שיניבו הכנסה פסיבית שתשתווה בסופו של דבר לגובה ההוצאות החודשיות שלנו. וכך, אם גובה ההוצאות החודשיות שלי עומד היום על 20000 ₪ לחודש, כדאי לשאוף  לכך ,שסכום זה יגיע מהכנסה פסיבית כמו שכר דירה, דיווידנדים מתיק השקעות מנוהל וכדומה. במצב כזה, נבטיח את קיומנו בשנות הפנסיה ויישאר לנו נכס להוריש לילדים.

 

מנועי צמיחה

אחד המנועים שעוזר לנו להגיע לכך, הוא התנהלות חודשית מאוזנת הכוללת בתוכה רכיב משמעותי של חיסכון המושקע בחוכמה ומניב תשואה מקסימאלית. כשסך החיסכון מצטבר להון עצמי לדירה , קונים דירה. לוקחים משכנתא ל-15 שנים, משכירים את הנכס בשאיפה שסכום השכירות יהיה גבוה יותר מסכום ההחזר החודשי על המשכנתא, ויכסה את הוצאות הדירה במשך השנים. לאחר סיום המשכנתא, נותרת הכנסה חודשית קבועה, המכסה חלק מההוצאות החודשיות .

מנוע נוסף ,הוא מקסום פוטנציאל המשכנתא על נכס שיש לנו. למשל, אם קנינו נכס לפני 10 שנים בשווי שוק של 1,000,000 ₪ יש להניח שב-10 השנים האלה, ערך הנכס עלה ב1-2% לשנה. לאחר קיזוז המשכנתא שנותרה על הנכס, נוכל להגדיל את המשכנתא עד ל50% משוויו עם המלצה שההחזר החודשי לא יעלה על 30% מההכנסה המשותפת שלנו. הגדלת המשכנתא, בדרך כלל, בשילוב הון עצמי  שנצבר, מאפשרים לנו לרכוש נכס נוסף.

כל אחד מאתנו, צריך לתכנן את הפרישה שלו. מומלץ לבצע מספר סימולציות לגבי השקעות אפשריות (הכנסה משכירות, לעומת סימולציה של השקעה בשוק ההון למשל) ולקחת החלטות שיעמידו אותו בעמדה טובה יותר בגיל הפרישה. אם התמונה שמתקבלת, משקפת פער בין הרצוי למצוי, כמו למשל ירידה ברמת חיים אליה הורגלנו, יש לפעול לקבלת הכנסה פסיבית מנכסים מניבים.

 

אין לראות בכתוב לעיל המלצה לביצוע פעולות השקעה. לפני כל השקעה, יש לבצע בדיקה מושכלת והתאמה אישית לצרכיך.