דברים שחשוב לדעת על תיק ההשקעות בבנק
הנחת יסוד: ככל שההוצאות הנלוות להשקעה גבוהות יותר – התשואה נמוכה יותר
בכל השקעה יש לנו שותפים ברווחים-רשות המיסים. מס רווח הון על הרווח הריאלי בלבד (רווח בניכוי האינפלציה) עומד על 25% כיום. בחלק מההשקעות, ניתן לצמצם את חבות המס על ידי ניכוי הוצאות שקשורות להשקעה (למשל הפסדי הון משנים קודמות)
ישנו שותף נוסף וזה הבנק אצלו מתנהל התיק. שתי עלויות מרכזיות:
- ניהול תיק ניע ודמי משמרת-ברוב הבנקים נעים סביב 0.6% משווי התיק אותם מחייב הבנק בכל רבעון.
- עמלת קניה ומכירה- בכל פעם שקונים או מוכרים נייר, יש עמלת קניה או מכירה העומדת על כ-0.3%. גם פה יש מינימום, ז"א אם העמלה ממכירת הנייר נמוכה יותר מ27 ש"ח-העמלה שתחויב היא הגבוהה מבניהן.
העמלות נקבעות על פי שווי התיק ויכולת המיקוח של המשקיע, אפשר לקבל הנחות על סעיף זה.
עלות תיק ני"ע בבנקים מגיעה במקרים רבים ל-פי ארבעה עד חמישה מניהול התיק בבית השקעות.
ישנה אלטרנטיבה למסחר דרך הבנקים, בתי ההשקעות.
הבנק אמנם מספק ביטחון לכאורה – יציבות, סדר, אחריות על הכסף. אבל בתי ההשקעות הם כבר מזמן חברות מסודרות, מפוקחות ואמינות, וכלל לא בטוח שפחות מהבנקים. מאז רפורמת בכר, הפכו בתי ההשקעות למפוקחים מאוד על רקע הגידול המואץ בנכסיהם ובהיקף פעילותם.
כשבודקים את החיסכון בפועל מגלים כי מחוץ לבנק יעלה ניהול התיק 20%-25% פחות מהעלות בבנק. זה פער עצום.
בתי השקעות מתמקחים עם הבנקים ומשיגים עמלות זולות יותר עבור לקוחותיהם. החיסרון הוא שרוב בתי ההשקעות דורשים מינימום של 350,000-500,000 ש"ח על מנת לפתוח תיק.
לגבי יעוץ ההשקעות בבנק חשוב להיות מודעים
- בחלק מהמקרים הבנק מקדם מוצרי ההשקעה שלו או מוצרים שהבנק מקבל עליהם עמלת הפצה כמו קרנות נאמנות
- יש מעקב פחות צמוד בהשוואה למעקב שמקיים מנהל התיקים בבית השקעות, לכן בבית השקעות מדובר לא פעם בייעוץ יותר איכותי וברוב המקרים זול יותר
Image by Drazen Zigic on Freepik