איך הורדת הריבית יכולה להשפיע על החסכונות שלכם – ומה לעשות עם זה

איך הורדת הריבית יכולה להשפיע על החסכונות שלכם - ומה לעשות עם זה
איך הורדת הריבית יכולה להשפיע על החסכונות שלכם – ומה לעשות עם זה

איך זה עובד? קצת רקע כלכלי

כשבנק ישראל מעלה את הריבית, הוא למעשה מייקר את הכסף במשק. בנקים לווים פחות, מעבירים את העלויות הגבוהות ללקוחות, והכלכלה מתקררת. התוצאה? האינפלציה יורדת, אבל גם הצמיחה. כשהריבית גבוהה, כולם מרוויחים יותר על כסף שמופקד – פיקדונות, קרנות כספיות, אג"ח קצר מועד.

אבל כשבנק ישראל מוריד את הריבית, הכיוון מתהפך: הכסף הופך זול יותר, בנקים מתחילים להלוות, עסקים מתרחבים, והכלכלה צומחת. הצד השני? התשואות על חסכונות יורדות. פיקדונות משלמים פחות, קרנות כספיות מתכווצות, ומי שלא זז בזמן – נשאר עם תשואות נמוכות.

 

מה קורה עכשיו -סוף 2025 בישראל?

אנחנו עומדים בדיוק בנקודת המפנה. ריבית בנק ישראל כרגע על 4.5%, אבל הפער בינה לבין העולם מתרחב: בארה"ב היא ירדה ל-4%, באירופה היא בסביבות 2%. עם סיום המלחמה בעזה והירידה באינפלציה המקומית, השוק כבר מתחיל לתמחר הורדת ריבית משמעותית במהלך 2025.

התחזיות מצביעות על ירידה לרמה של 4%-4.25% עד סוף 2025, ויש לא מעט אנליסטים שמעריכים שהריבית תמשיך לרדת גם ב-2026.

 

מה זה אומר על מכשירי חיסכון שאנו מכירים בבנק?

 

פיקדונות בנקאיים – המגן שנעלם

כרגע, הריבית הממוצעת בפיקדונות עומדת על 4.05%, וחלק מהבנקים עדיין מציעים 3.5%-4.5% בהתאם למשא ומתן. אבל זה לא יישאר ככה. ברגע שבנק ישראל יוריד את הריבית, הבנקים יעקבו אחריו תוך ימים ספורים. פיקדונות חדשים יציעו ריביות נמוכות יותר, ומי שלא נעל את הריבית עכשיו – יפסיד.

 

היתרון היחיד של פיקדון: אפשר לנעול את הריבית היום לשנה-שנתיים. זאת אומרת, בזמן שהשוק יורד, אתם עדיין תקבלו את ה-3.5%-4% שסגרתם מראש.

 

החיסרון: הריבית נמוכה ביחס לתשואות אלטרנטיביות במכשירים אחרים. מס של 15% על הרווח הנומינלי – כולל האינפלציה. אם האינפלציה עומדת על 3%, ואתם מרוויחים 4% בפיקדון, אתם משלמים מס על כל ה-4%, לא רק על ה-1% הריאלי שנשאר לכם.

 

קרנות כספיות – תשואה גבוהה שנשחקת

ב-2024, קרנות כספיות החזירו תשואה ממוצעת של 4.3%, גבוה מרוב הפיקדונות. לא בכדי, היקף הנכסים בקרנות קפץ ב-40% והגיע ל-150 מיליארד שקל.

אבל יש בעיה: קרנות כספיות מחזיקות נכסים קצרי טווח – לרוב בפדיון של עד 3 חודשים. כשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות להשקיע מחדש בריביות נמוכות יותר. זה לא קורה בבת אחת, אבל זה קורה בהדרגה – כל חודש, התשואה נשחקת עוד קצת.

 

היתרונות:

  • נזילות מלאה – אפשר למשוך את הכסף בכל רגע
  • מס של 25% רק על הרווח הריאלי (מה שעולה על האינפלציה)
  • עלויות נמוכות – בין 0.07% ל-0.16% בשנה

 

החיסרון: כשהריבית יורדת, התשואה של הקרן יורדת איתה, ולא ניתן לנעול אותה מראש.

מכשיר חיסכון כשרוצים לשמור כסף בצד לתקופה קצרה, למשל לרשת ביטחון או לתשלומי דירה

 

אג"ח ממשלתי קצר מועד (מק"מ) – הביניים הזהב

מק"מ הוא למעשה אגרת חוב ממשלתית קצרת טווח. הוא מתנהג כמו קרן כספית, אבל הוא נסחר בבורסה ויש לו מחיר שמשתנה.

כשהריבית יורדת, מחירי האג"ח עולים. למה? כי אג"ח שהונפק לפני כמה חודשים בריבית

של 4.5% נראה אטרקטיבי יותר כשהריבית החדשה היא רק 4%. אז המשקיעים מוכנים לשלם יותר על האג"ח הישן.

 

אבל:

  • מק"מ קצר מועד לא יעלה הרבה במחיר, כי הוא קרוב לפדיון
  • התשואה שלו תתכווץ עם הזמן, כמו בקרן כספית
  • הוא נזיל, אבל יש תנודתיות קלה במחיר

 

אג"ח ארוך מועד – הזוכה הגדול

אג"ח ארוך מועד (5-10 שנים) הוא הזוכה הגדול כשהריבית יורדת. למה? כי אג"ח שהונפק בריבית של 5% לעוד 10 שנים פתאום נראה מדהים כשהריבית בשוק יורדת ל-3%.

המשקיעים מוכנים לשלם הרבה יותר על האג"ח הזה, כי הוא מבטיח תשואה גבוהה למשך שנים רבות. לכן, מחירי האג"ח הארוך עולים הרבה יותר ממק"מ קצר.

 

אבל: אג"ח ארוך הוא יותר תנודתי ולכן רמת הסיכון שלו גבוהה יותר. בסופו של דבר מדובר בהלוואה לטווח ארוך ואף אחד לא יודע מה יקרה בעוד 10 שנים.

 

מניות – הנהנות מירידת ריבית

כשהריבית יורדת, הכלכלה צומחת. חברות לוות בזול, מרחיבות פעילות, ומניות עולות. בנוסף, כשהתשואה על פיקדונות וקרנות כספיות יורדת, משקיעים מעבירים כסף למניות בחיפוש אחר תשואות גבוהות יותר.

 

אבל: מניות הן תנודתיות, והן מתאימות רק למי שמוכן להחזיק לטווח ארוך.

 

לסיכום: הגלגל מסתובב

הריבית יורדת. זה לא "אם", זה "מתי". מי שמבין את זה היום ומתכנן בהתאם – ינצח. מי שמחכה – יפסיד תשואות ויישאר עם כסף שמתכווץ בשקט.

 

זכרו:  המטרה היא לשמור על הערך של הכסף שעבדתם קשה בשבילו, ולהרוויח קצת תשואה. אבל בשביל זה, צריך להבין איך הגלגל מסתובב – ולזוז בזמן.

 

הערה: המידע כאן הוא למטרות חינוכיות בלבד ואינו מהווה המלצה או ייעוץ השקעות. לפני קבלת החלטה פיננסית, מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע

 

אז מה עושים עם הכסף?

הנה האסטרטגיה שממזגת את כל זה:

 

אם אתם שמרניים (רוצים ביטחון):

 

30-40% בפיקדון קבוע

  • נעלו את הריבית היום – 3.5% לפחות
  • תקופה של שנה-שנתיים
  • זה יגן עליכם מהירידה הצפויה

 

40-50% בקרן כספית

  • תיהנו מתשואה טובה יותר מעו"ש
  • נזילות מלאה אם תצטרכו את הכסף
  • מיסוי משתלם יותר

 

10-20% באג"ח ממשלתי קצר-בינוני

  • אפשרות לרווח הון כשהריבית יורדת
  • פחות תנודתי ממניות

 

אם אתם מוכנים לקצת סיכון (אופק של 3-5 שנים):

 

20% בפיקדון קבוע – לשמור על בסיס יציב

30% בקרן כספית – לנזילות

30% באג"ח ארוך מועד או קרן אג"ח – לנצל את עליית המחירים כשהריבית יורדת

20% בקרנות מדד/מניות – להרוויח מהצמיחה הכלכלית שתבוא

 

למה לא לשים הכל בבנק?

 

כי הבנק נותן לכם אשליה של ביטחון. אתם חושבים שאתם מרוויחים 4%, אבל אחרי מס של 15% על הרווח הנומינלי ואינפלציה של 3%, נשאר לכם כמעט כלום.

בנוסף, הריבית בפיקדונות רק תרד מכאן. מי שלא זז עכשיו – יישאר עם תשואות של 2%-3% בעוד שנה, ויראה את הכסף שלו נשחק בשקט.

 

לסיכום: הגלגל מסתובב

הריבית יורדת. זה לא "אם", זה "מתי". מי שמבין את זה היום ומתכנן בהתאם – ינצח. מי שמחכה – יפסיד תשואות ויישאר עם כסף שמתכווץ בשקט.

 

זכרו: המטרה היא לא להפוך למיליונרים. המטרה היא לשמור על הערך של הכסף שעבדתם קשה בשבילו, ולהרוויח קצת תשואה. אבל בשביל זה, צריך להבין איך הגלגל מסתובב – ולזוז בזמן.

הערה: המידע במאמר זה הוא למטרות חינוכיות בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות. לפני קבלת החלטה פיננסית, מומלץ להתייעץ עם יועץ פיננסי מורשה.